הקיץ כבר פה ובשווקים אפשר למצוא את פירות הקיץ הראשונים,בינהם גם ביכורי הענבים.רבים מאיתנו ,בעלי הכלבים,נוהגים לתת גם פירות וירקות לכלבים שלנו,אך לא כל פרי או מזון שמתאים לנו בני האדם,נכון ובריא גם להם.

בשנת 1989 התגלה במרכז הפיקוח על הרעלים בחיות -ארה"ב , נתון מדאיג: כמעט כל הכלבים שאכלו ענבים או צימוקים,פיתחו לאחר מכן כשל אקוטי בכליותיהם,המיקרים המדוברים היו בכל רחבי ארה"ב וחומרתם היתה בהתאם לכמות הענבים או הצימוקים שאכלו הכלבים.הדיווחים כולם מתארים כלבים שהחלו להקיא שעות אחדות לאחר האכילה,איבדו את התיאבון לאחר מכן והפסיקו לאכול,החלו לשלשל , הפכו שקטים ואפאטיים והראו סימנים של כאב בטן .סימנים קליניים אלה,נמשכו כמה ימים ולפעמים גם שבועות.

בדיקות דם כימיות שנעשו בכלבים שהובאו לטיפול במרפאות הוטרינריות,הראו כולם תוצאות כמעט זהות של עלייה ברמות הקלציום בדם,עליה ברמות הקריאטנין והפוספור(זרחן)שמצביעות על כשל בתפקוד הכליות.אצל כל הכלבים הופיעה העלייה בין 24 שעות עד כמה ימים לאחר אכילת הפרי.

ככל שהנזק שנגרם לכליות החמיר,הכלבים נתנו פחות שתן,עד לחוסר יכולת מוחלט להפריש שתן ומוות.

למרות שלא ברור בודאות עדיין , אילו מרכיבים בענבים גורמים לכשל הכלייתי של הכלבים,ברור היום שאין לכך קשר ישיר עם ריסוס או דשן כלשהו בו משתמשים בכרמים התעשייתיים.הכלבים הגיבו באותה צורה לאחר אכילה של ענבים שגודלו בחצר האחורית של בעליהם ולא רוססו בשום תכשיר כלשהו,כלומר,הענבים עצמם,הם שגרמו לתופעות המתוארות לעיל.

להלן תיאור של רופאה במרפאה הוטרינרית בדנוויל אוהיו שנתקלה לראשונה במקרה של הרעלה בכלב לברדור: "השבוע נתקלתי במקרה הראשון שלי של הרעלה בשל אכילת ענבים.המטופל היה כלב לברדור זכר בן 5 שנים,שאכל כמות מסויימת של צימוקים בין השעות 7:30 בערב,לבין 4:30 לפנות בוקר.הכלב החל להקיא,לשלשל ולרעוד למחרת בערך ב13:00 בצהריים,אך הבעלים התקשר למרפאה רק בסביבות 7:00 בערב.שמעתי בעבר על אפשרות של כשל כלייתי בעקבות אכילת ענבים,אך לא יכולתי למצוא שום תיעוד פורמאלי של מקרה כזה. נאמר לבעלים להביא מייד את הכלב למרפאה.בשיחה עם מרכז הרעלים לחיות,נאמר לתת עירוי תוך ורידי ולעקוב אחר רמות החומרים הכימיים השונים בכליות במשך 48-72 שעות.בדיקת דם (Blood Urea Nitrogen- BUN) של הכלב הראתה עלייה ברמת הניטרוגן (חנקן) ועמדה על תוצאה של 32,בעוד שהנורמה היא פחות מ-27.רמת הקריאטנין היתה מעל 5 (לא יעלה על 1.9 במצב נורמלי).הכלב החל לקבל מייד עירוי ובבדיקה נוספת שנערכה בשעה 5 אחה"צ העלתה שרמת הניטרוגן עלתה ל-40 , בעוד הקריאטנין עמדה מעל 5,בנוסף,לאחר מתן יותר מליטר נוזלים באמצעות העירוי,לא היה כלל ייצור שתן.הכלב המשיך להקיא למרות כיסוי של 3 תרופות שונות נגד הקאה.ביום האחרון הראתה בדיקת הדם שרמת הניטרוגן עלתה ל-120 בעוד שרמת הקריאטנין היתה 10! רמת הפוספורוס בדם עלתה גם היא ולחץ הדם נע בין 150-220.הכלב המשיך להקיא ובשלב זה החליט הבעלים להרדימו.זהו מקרה מאד עצוב - כלב נהדר ובעלים נהדרים,שלא היה להם כל מושג שאכילת כמה צימוקים עלולה להיות קטלנית.אנא,הזהירו את כל בעלי הכלבים שאתם מכירים ,על הסכנה הגדולה הזו. עפ"י המרכז לפיקוח על רעלים ,די ב-7 צימוקים או ענבים כדי לגרום להרעלה בכלבים.רבים ממכרי נוהגים לתת לכלבים שלהם צימוקים או ענבים כצ'ופר,מבלי להיות מודעים לסכנה הגדולה שיש בהם."

כיום ברור בודאות שאכילת ענבים וצימוקים אסורה לכלבים,בדיוק כמו מתן שוקולד או אגוזי מקדמיה (על כך בכתבות הבאות).אסור להשאירם בצורה שתהיה נגישה לכלבים שלכם.במקרה ולמרות כל הזהירות שנקטתם,יש לכם חשד שהכלב בכל זאת בא במגע עם ענבים,יש להביאו במהירות האפשרית למרפאה הוטרינרית ,כדי להתחיל בטיפול מונע אגרסיבי - ולהציל את חייו.

אנא! הפיצו את האזהרה החשובה הזו לכל בעלי הכלבים שאתם מכירים.