המשפט הזה,אותו בחרתי לכותרת הדברים, צף ועולה בי מידי פעם,במיוחד כאשר אני מנהלת משא ומתן עם המוות, בכל פעם שגור שלי מאבד פתאום את רצון החיים לאחר ההמלטה,או כאשר קורה משהו לכלב בוגר.

לפני כ-10 חודשים התחילו כמה כלבים לשלשל,אירוע שארך כיומיים ועבר.איני זוכרת בדיוק כמה זמן עבר ועוד שני כלבים עברו בדיוק את אותו תהליך.כאשר הבנתי שיש פה משהו חריג,לקחתי את קוקט ששלשלה באותו זמן ,לבדיקה אצל הוטרינר.הצואה נבדקה ונמצא שיש לה טפיל מעיים שנקרא "ג'יארדיה" (Giardia).מהי הג'יארדיה,למה היא גורמת ואיך נדבקים בטפיל הזה ושאר פרטים חשובים – על כך ניתן יהיה לקרוא במאמר נפרד שיקושר לרשומה הזו.

הג'יארדיה היא טפיל שעובר בהדבקה ולכן טופלו כל הכלבים באנטיביוטיקה למשך 10 ימים ,עם הפסקה לשבוע ואחר כך שוב טיפול אנטיביוטי למשך 10 ימים נוספים.נראה היה לי בזמנו שהטפיל הוכחד והרע מאחורי.הכלבים לא שלשלו יותר ,התיאבון חזר לכולם והוכרז על חזרה לשיגרה.השמחה מסתבר ,היתה מוקדמת מידי.רין טין טין אוף בני אור – זכר בן 7 וחצי,ששוקל כ – קילו וחצי , איבד תיאבון ,נראה היה שהוא ישן יותר שעות מאשר בעבר וכל הסימנים הצביעו שמשהו לא בסדר.צואה נלקחה לבדיקה,הממצאים לא העלו דבר – כלומר,ג'יארדיה לא נמצאה.נעשתה בדיקת צואה לשני כלבים נוספים,שוב,לא נמצא שבב של ג'יארדיה,אבל רין טין טין הלך ושקע.הוא סירב לאכול,איבד במשקל,ישן במשך רוב שעות היום ואיבד את שמחת החיים שכל כך איפיינה אותו.הוחלט להתחיל במתן סטרואידים,אבל הטבה לא היתה.רין טין טין התחיל לשלשל את מעט המזון שאכל,הוא איבד משקל במהירות והחלה נשירת שיער מסיבית.זה היה הרגע כאשר המוות הביט בעיני לראשונה..ידעתי שאני עומדת לאבד את רין טין טין,אם לא אעשה משהו.החלטתי לפנות לחוות דעת של רופא נוסף.בבדיקות הדם שנעשו,אובחן שהכלב אנמי ברמה חריגה,בנוסף,כמות החיידקים הטובים בקיבה היתה כמעט אפס! הכלב היה צעד אחד לפני הסוף.באותו ערב קיבל רין טין טין עירוי דם מכלבת הלברדור המקסימה של אדי – העוזר לוטרינר שבמרפאה.כאשר חזרנו בלילה הביתה,היתה לי תקווה חדשה.

למחרת ,יום שישי ,רין טין טין שכב כל היום,הוא היה חלש ,לא רצה לאכול ולא גילה סימני עניין במה שקורה בבית,בערב הבטתי בו וחשבתי לעצמי שיתכן שזו הפעם האחרונה שאני יכולה לגעת בו ולהביט בו..איך ניתן להסביר את ההרגשה הנוראית הזו?את התחושה שיצור אהוב כל כך,שנולד אל תוך ידי,שגידלתי אותו באהבה ודאגה,נושם את נשימותיו האחרונות ואין בכוחי לעשות דבר – המוות היה באויר,יכולתי לחוש אותו.נפרדתי ממנו בפעם הראשונה באותו לילה,נישקתי אותו וחיבקתי,אמרתי לו שאני אוהבת אותו עד בלי די,שתמיד אהבתי ושתמיד אזכור.

בבוקר יום שבת,פחדתי לגשת למיטה שלו,ניגשתי בשקט,הוא פקח את העיניים החכמות שלו,הביט בי והוריד את ראשו.בערב הוא התחיל להתאושש וכך החלה תקופה של כשלושה חודשים של תקווה ויאוש לסירוגין,ניסינו להחליף לסוג אחר של אנטיביוטיקה(כל סוגי התרופות שרין טין טין קיבל+טיפול,משולבים במאמר על הג'יארדיה שמקושר לרשומה הזו).לאחר זמן מה שוב חלה התדרדרות במצבו של רין טין טין,הופיעו שוב שילשולים,חוסר תיאבון וסירוב לאכול,איבוד משקל מהיר , נראה היה שמערכת העיכול לא סופגת מהאוכל את אשר דרוש לו לתפקוד רגיל.בחודש פברואר לקחתי אותו שוב לבדיקת דם ובדיקת צואה,לא נראו שום ממצאים מיוחדים..היה לי כלב רזה באופן חריג,קרח לחלוטין,משלשל,חסר תיאבון,נתמך כל הזמן בטיפול אנטיביוטי ולא היה לי קצה של חוט כדי לדעת מה בדיוק קורה לו ואיך לטפל בבעיה ולהוציא אותו מהמצב הנורא הזה.הוטרינר הציע ביופסיה כי רק כך ניתן לבדוק מה בדיוק קורה במערכת העיכול שלו.לא הסכמתי,ידעתי שבמצבו הירוד ובשל היותו קטן במיוחד,הוא לא יעמוד בניתוח כזה.לקחתי את רין טין טין הביתה..כאשר הוצאתי אותו מהמכונית,הוא היה מת.התחיל מחול שדים של נסיונות החיאה שכללו עיסוי והנשמה וקרח לתוך הפה..כעבור כרבע שעה נראו סימני חיים..המות השפיל את עיניו פעם נוספת.

עוד חודש עבר לו,רין טין טין המשיך לקבל אנטיביוטיקה,ברגע שניסיתי להפסיק לתת לו את הטיפול,הוא איבד שוב תיאבון והתחיל לשלשל.לא נראה היה שהוא צובר משקל וגם הפרווה לא חזרה לגדול.ידעתי שאיני יכולה להמשיך ולהחזיק אותו תחת כיסוי אנטיביוטיקה לעד,ידעתי שאני גורמת נזק מסוג אחר ושיגיע הרגע בו התרופה תפסיק להשפיע..ואז הגיעה ההתדרדרות הנוספת..שוב איבוד תיאבון ,הכלב הלך ונחלש והתחלתי להאכיל אותו בכוח.רין טין טין הואכל במזרק כמה פעמים ביום,כמויות קטנות של מזון המשמש לגורים שרק נולדו (תחליף חלב אם של רויאל קאנין)בשילוב עם נוטריקל שהוא תוסף מזון המכיל ריכוז של ויטמינים.הכלב הלך ונחלש,הוא לא הגיב לסביבה,רק שכב מכוסה במיטתו מבלי להגיב.המוות שוב ארב בפינה.זה היה הרגע בו החלטתי לפנות בדוא"ל אל רשימה של קבוצת מגדלים בארה"ב.העליתי את הכל בכתב ושלחתי.קיבלתי תשובות חכמות מקבוצת אנשים שחיים את הגידול והנסיון שצברו,גדול מזה של כל וטרינר מצוי.באותו שבוע,קבעתי תור להתייעצות עם שני הוטרינרים במרפאה.הוחלף סוג האנטיביוטיקה,לאחר התייעצות עם חבר המומחה בתחום תוספי המזון והתרופות הטבעיות – נוספו שני תוספי מזון ,אחד ממשפחת הפרוביוטיקה,השני הוא אנזים המסייע למערכת העיכול לפרק את המזון ולספיגה טובה יותר.התיאבון של רין טין טין חזר אליו,למעשה הוא החל לאכול כמויות אוכל שנראו בלתי סבירות ביחס לגודלו ומשקלו,כאילו הגוף שלו משלים את החוסרים שנוצרו בחודשים האחרונים.לראשונה,מאז התחיל מצבו להתדרדר,הוא מעלה במשקל ומראה השלד הנורא שלו מתחיל להעלם.בשבוע שעבר החל עורו החשוף והלבן של רין טין טין להתכהות ,בתחילה חשבתי שנדמה לי,אחר כך התחלתי לדאוג,בכלל-אני מתנדנדת לאחרונה בין תקוה לדאגה והתנודות חזקות ותכופות מידי.העור הלך והתכהה,כאילו השחיר מיום ליום..היום,כאשר בדקתי מקרוב,הרמתי אותו כדי לראות טוב יותר ואל מול הקיר הלבן,גיליתי את ראשית הצמיחה של פלומת פרווה חדשה שהחלה רק לצמוח.
נכון להיום,רין טין טין ממשיך לקבל אנטיביוטיקה,פרוביוטיקה ותוסף מזון שמסייע לעיכול.הפרווה שלו צומחת והיא צפופה ומבריקה,הוא נראה כמו פינצ'ר קטן.הוא אוכל מידי יום בתיאבון ,את מנת האוכל שלו,גופו הקטן העלה בשר ,העיניים שלו מבריקות ועירניות ויש לי תחושה שקיבלתי אותו חזרה במתנה.

לאחר חודשיים:רין טין טין עדיין תחת כיסוי אנטיביוטי ותוספי מזון.
התיאבון שלו טוב ונורמלי.הוא אוכל אחת ליום,מנת אוכל רגילה לגודלו ומשקלו.
הפרווה שלו צפופה ומבריקה וגדלה מהר,העיניים מבריקות ועירניות ונראה שהוא חזר לחלוטין
להיות כפי שהיה לפני כשנה כאשר החלה ההתדרדרות במצבו.

רין טין טין אוף בני אור יהיה בן 8 שנים בחודש הבא,אבל כאילו נולד מחדש.

"אל המוות היישרנו מבט – והוא השפיל את עיניו"(שמואל גורודיש,מח"ט 7)