"סוציומטים"
נכתב על-ידי ריקי כהן ביום שלישי, 23 אוקטובר 2007 בשעה 19:41קשה למצוא דברי ביקורת בכל הרשומות שכתבתי פה עד היום,אני משתדלת מאד
להתמרכז במה שקורה בסביבתי הקרובה,קרי : הכלבים שלי וסביבת הבית שלי,
למדתי בדרך הקשה שכך הכי בריא,מה גם שאני יודעת שאיני יכולה לתקן את העולם
ואין ביכולתי לחנך אנשים,גם כאשר אני בטוחה שאני צודקת.
אבל מאז שפיקולינו ואני צועדים מידי יום,אני חוזרת בכל פעם מרוגזת יותר..
למה?
אני גרה בישוב שרוב תושביו משתייכים לחתך סוציו-אקונומי גבוה , מסתבר
שאין שום קשר בין השכלה גבוהה או תפקיד בכיר פלוס משכורת נאה – לחינוך,
התחשבות באנשים אחרים ואפילו בשמירה על החוק.
פיקולינו יוצא לצעוד קשור ברצועה – תמיד! יותר מכך,הוא קשור ברצועת תערוכה שאורכה
מאפשר לו להתרחק ממני כחצי מטר.כל הכלבים שלי יוצאים החוצה עם רצועה,כי בראש
ובראשונה ,אני דואגת להם ומבקשת לשמור על חייהם וכי כך דורש ממני החוק ואני מצייתת
לחוקים גם כאשר הם לא מוצאים חן בעיני ,או לא נוחים לי.
אך כנראה שאצל אנשים רבים,אפילו החוק אינו משחק תפקיד רב חשיבות,שלא לדבר על התחשבות
באנשים אחרים וכך אני מוצאת את עצמי צועדת מידי ערב ,עם כלב זעיר ,קשור ברצועה קצרה
כאשר מולי מגיח כלב בגודל אימתני , לשונו משורבבת מפיו , עיניו נעוצות בעניין בפיקולינו הקטן
שלי,בעוד בעליו צועד במרחק מה מאחוריו ואפילו לא מנסה לעצור אותו.פעם או פעמיים לא הצלחתי
להתאפק ושאלתי,בעודי מרימה בפעם העשירית את פיקולינו על הידיים:"למה אתה לא קושר
את הכלב"?..לא זכיתי אפילו לתשובה,כי אני הרי סתם מבלבלת לו את המוח הקודח והעסוק שלו
וזה קטע מעליב בפני עצמו,כשמישהו אפילו לא טורח לענות לך כשאת זו שנפגעת בעצם מההתנהגות
האגואיסטית שלו..מחר הוא יעשה את אותו הדבר.
אני אוהבת כלבים,את כולם,את הקטנים ואת הגדולים,את הגזעיים ואלה שלא..אבל אני מודעת
לאינסטינקטים שלהם למרות שיש בי את הנטיה לייחס להם תכונות אנושיות לפעמים.ראיתי כבר
כמה וכמה מקרים של כלבים מגזע היורקשייר טרייר ש"נקרעו" ע"י כלבים גדולים מהם,בודדים
נותרו בחיים.
וכך , אני מוצאת את עצמי במצב בלתי סביר לחלוטין,אני,שמכבדת את החוק ודואגת לכלב שלי,
נאלצת לשלם את המחיר בשל כך,בעוד אלה שעוברים על החוק,נהנים מצעידה רצופה וחסרת דאגות
כשהם מפריעים ומסכנים כלבים ואנשים אחרים וגם את הכלב שלהם.
מסקנות?
1.אנשים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה,הם לא בהכרח אנשים מחונכים/טובים/תרבותיים/שומרי חוק
2.החוק נוצר כדי שיעברו עליו.
3.פיקולינו ואני מתחילים את הצעידה שלנו בשעה מאוחרת בערב ,כאשר כל הסוציומטים סיימו את שלהם.
לצערי,נאלצנו להיכנע,כי אני הרי כבר למדתי מזמן שאיני יכולה לחנך את כל העולם
מריץ FireStats
יום רביעי, 24 באוקטובר , 2007 בשעה 23:55
ריקי, תרשי לי להוסיף לתאור הבעיה הזאת עוד שתי נקודות מהנסיון שלי (גם עם מילקי, וגם עם הכלב הקודם שהיה לי).
קודם כל, כל ההתכופפויות האלה בשביל להרים, לסחוב ולהוריד את הכלב הורסים לגמרי את הגב, במיוחד אם יש גם ככה בעיות עם הגב.
ודבר שני, ויותר חשוב, קשור לבעיה תפיסתית שנוצרת אצל הכלב. אני לא מבין גדול בפסיכולוגיה של כלבים, אבל אני בהחלט חובב את התחום, והרושם שלי הוא שכלב תופס את המצב הזה בצורה מאד בעייתית. "כל פעם שמגיע כלב אחר מרימים אותי לידיים ומסתירים אותי. כלומר כלב אחר זה רע.". האם הכלב יכול להבין שיש הבדל בין "כלב גדול שמגיע" ל-"כלב קטן שמגיע", או שהמצב ייצור אצלו רתיעה מהכלבים או אפילו עויינות כלפי כלבים אחרים, עד עויינות כלפי כל הכלבים באשר הם? האם כאשר כלב חי בבית בלהקה של כלבים הוא יקבל את ההתנהגות הזאת של בעליו בצורה שונה מכלב שחי לבד בבית? לדעתי, איך שלא מסתכלים על זה, יש לזה השפעה רעה על כלב וההתייחסות שלו לסביבתו.
יום חמישי, 25 באוקטובר , 2007 בשעה 0:17
בודאי שיש לכך השפעה רעה על הכלב ואין ספק שעלולה להתפתח אצלו רתיעה מכלבים אחרים,איני מרימה אותו כאשר הכלב השני ממשיך בדרכו ,אבל כאשר נוצרת קירבה "מעיקה" , אני מעדיפה נסיגה בהתנהגות של הכלב שלי , על פני "כלב מת" או כלב פצוע – מקרה תקיפה יגרום לנסיגה הרבה יותר גדולה בהתנהגות של כלב.
למזלי – פיקולינו הוא כלב עם אופי חזק ויציב ואינו מושפע כמעט מההתנהגות הזהירה של בעליו,הוא לא פוחד מכלבים אחרים..לעומת זאת הוא כן פיתח איזו חרדה קלה מרוכבי אופניים שמגיחים מאחוריו במהירות (בנסיעה על המדרכה כמובן)וכמעט דורסים את שנינו..
למרות כל התלונות שלי שקשורות כנראה לגילי,כי הרי ידוע שאנשים מבוגרים יותר, הם גם ביקורתיים יותר,אני שמחה לדווח שפיקולינו עומד יפה במשימה שהצבתי לו והוא מתחיל לצמצם היקפים..אנחנו אמנם רק בתחילת הדרך – אבל היא כנראה נכונה.