שלושת הגורים קרובים לגיל 9 חודשים ועוד מעט יכנסו לקטגורית הגיל שנקראת צעירים
הם הולכים ומאבדים את המראה הגורי שלהם והופכים מהר מידי לטעמי לכלבים בוגרים.
אוליבר שתמונותיו מעטרות את הרשומה הזו,הוא המתוק יותר מבין שלושתם , לא בגלל שהוא יפה כל כך – אלא בגלל האופי שלו.
חבל שהוא קטן במימדיו וכנראה שכך כבר ישאר .התמונות של אוליבר צולמו אתמול בבוקר.

אוליבר ופאו פאו – הגורים של לורי וניקי בני 7 חודשים היום. מהיום הראשון להיוולדם , אוליבר גנב את מירב תשומת הלב ופאו פאו נותרה בצל , בתחילה בגלל הסכנה לחייו של אוליבר בשבועות הראשונים לאחר ההמלטה והטיפול האינטנסיבי בו . כשגדלו שני הגורים , התגלה אוליבר כפוטוגני הרבה יותר מפאו פאו והתמסר למצלמה ברצון רב יותר ממנה – היא לעומתו ,נראתה מפוחדת מעט בכל פעם שעדשת המצלמה הופנתה אליה.
בשבועות האחרונים אני בוחנת את פאו פאו מקרוב ועוקבת בעניין אחרי ההתפתחות שלה,היא קטנה יחסית אבל בנוייה טוב. אני מאד מרוצה מהצבעים שלה ואיכות השיער המשיי שלה ,איני יודעת אם אציג אותה בתערוכות בעתיד , אולי רק כדי לקבל אישור הרבעה עבורה,יש לה בהחלט תכונות טובות להעביר לדור הבא.

קשה להאמין שחלפו כבר 7 חודשים מההמלטות האחרונות , אני שמחה שכל שלושת הגורים נשארו בבית ,למרות שלא קל לי עם כל הכלבים בבית , אבל פאו פאו , אוליבר וסולו בלו הם אלה שמעלים בי חיוך כל בוקר – אולי בגלל שנולדו וגדלו לתוך מציאות פחות מפנקת ומגוננת מאשר כל הגורים שלי בעבר,הם הרבה יותר שלווים ,סבלנים ורגועים וגם הבטחון העצמי שלהם בנוכחות זרים – גבוה יותר .

התמונות המצורפות – צולמו בלילה מבלי להשקיע זמן בהכנתה של פאו פאו לפני כן. בקרוב אנסה לצלם אותה שוב לאחר אמבטיה ,הכנה קפדנית יותר ובתאורה מתאימה, אני בטוחה שהתוצאות יהיו הרבה יותר מרשימות מהתמונות שצילמתי תוך כדי רדיפה אחרי פאו פאו , שממשיכה לשחק מחבואים עם המצלמה גם כיום ,כאשר היא מעט בוגרת יותר.

[Show as slideshow]

[View with PicLens]

אוליבר הוא לא גור מפונק , למרות שהוא זה שמקבל את מירב תשומת הלב מכולם,לא שהשניים האחרים מקופחים ,אבל אולי בגלל שהוא הקטן מבין כולם ואולי בגלל הפרצופון הקטן והמתוק שלו והצורה בה הוא מביט עלינו ,מעוררת את הרצון לאסוף אותו ולחבק חזק.
אוליבר ופאו פאו כבר בני 4 וחצי חודש וכאמור ,שניהם לא מפונקים , אבל אוליבר שונא כשמסרקים לו את השיער שמעל העיניים ומתמרד קשות בכל פעם שאני מנסה לאסוף לו את השיער לקוקו . אתמול ,ניצלתי רגע של עייפות אצל אוליבר והצלחתי לאסוף את שיער ראשו לקוקו הראשון בחייו – לא מושלם אבל סוף סוף רואים את העיניים היפות שלו . אוליבר לא היה מרוצה מהתסרוקת החדשה שלו ונראה שעוד נכונו לנו ויכוחים רבים בנושא

[Show as slideshow]

[View with PicLens]

הם עדיין כאן , כל השלושה ,יש להם אפילו שמות חיבה.
לגורים של לורט וניקי קוראים אוליבר ופאו פאו .הגורה היחידה של צ'יינה בלו ופיקולינו נקראת בקיצור בלו.כולם כבר בני יותר משלושה חודשים.כולם קיבלו כבר את כל חיסוני הגורים שלהם ,שלושתם עברו גם ביקורת שגר וטפסי ההמלטות שלהם הופקדו בהתאחדות הישראלית לכלבנות , כדי לקבל תעודות יוחסין וכל אחד מהם מקסים בדרכו שלו.

בדרך כלל אני משתדלת לצלם את הגורים שנולדים אצלי,לפחות אחת לשבוע.הפעם בשל נסיבות שאינן קשורות בגורים,לא היה לי זמן או מצב רוח לצלם ואני זקוקה לשני הפרמטרים כדי שיצאו תמונות טובות.זו הסיבה שגם לא כתבתי על הגורים כל כך הרבה זמן – אבל כולם עדיין כאן.נכון שהחלטתי להשאיר הפעם את הגור שנראה לי הכי מתאים להמשך גידול,נכון גם שהחלטתי להיות הגיונית ולא לתת לרגש לשלוט בהחלטות שלי , אבל מסתבר שאין לסמוך על ההחלטות שלי בנושא כלבים .

למען האמת , עד לרגע זה , לא מצאתי אף אחד שיהיה מתאים לדעתי , לקבל את אחד מהם לביתו.היו המון פונים ומתעניינים,איש מהם לא הגיע אפילו לשלב הפגישה עם הגורים .אז בנתיים,כולם כאן.כן,אני יודעת,הבטחתי לעצמי שהפעם אנהג אחרת ואחליט בצורה שקולה ועניינית..אבל זו לא הפעם הראשונה שאני מבטיחה לעצמי הבטחות ומחליטה החלטות הקשורות בגורים שלי ולא עומדת בהן .

אתמול צילמתי את שלושתם . קשה לצלם אותם בגיל הזה כאשר רגע הם פה ורגע שם ,זזים ורצים כל הזמן , לכן התמונות הפעם אולי פחות מוצלחות , אבל די משקפות איך שהם נראים היום ,בגיל שלושה וחצי חודשים .

הראשון הוא אוליבר (ForeverBlue Of Bney OR) הקטן שבחבורה.כפי שצפיתי , הוא קטנטן ומתוק,כהה יותר מהבנות ובעל מראה בובתי יותר.אוליבר שובה לב,קשה לעמוד בפני הקסם שלו – הוא תמיד שמח ורק המראה שלו גורם לנו לחייך. אוליבר לא אמור להשאר בבית , הוא זכר ומכתחילה לא תיכננתי להשאיר זכר נוסף בבית ,אך כאמור – עד לרגע זה,לא מצאתי איש שיכול לספק לאוליבר את הבית ואת התנאים שהוא ראוי להם לדעתי . אוליבר הוא בריא לחלוטין כיום ,קשה להאמין שנלחמתי על חייו בשבועות הראשונים אחרי ההמלטה.

פאו פאו (Best Of Blue) היא אחותו לשגר של אוליבר ושניהם נולדו לאלוף ישראל ניקי אוף בני אור ולאלוף ישראל לורט דל מאר אוף בני אור . פאו פאו ביישנית מעט , אבל כל כך מתוקה ועדינה.מבין שלושת הגורים ,היא זו שהכי קשורה אלי . יש בה משהו שמזכיר את פאו פאו המקורית ( Oh my Darling Of Bney OR ) ואני מקווה שהיא תציג בזירת התערוכות לפחות ברמה של אחותה הגדולה,שנמצאת כיום בגרמניה – עד כמה שידיעתי מגעת.פאו פאו מספר 2 , נראית לי כרגע בגודל טוב , גם הצבעים שלה כרגע טובים , הראש כבר התחיל להבהיר ונראה שהשיער שלה יהיה משיי.הראש שלה יפה לטעמי וגם אם הזרבובית שלה קצרה יחסית , היא פחות בובתית מאחיה אוליבר.

האחרונה אבל לא פחות חביבה מבין הגורים , היא סולו בלו , שגדולה משני הגורים האחרים בתשעה ימים.בעוד שבוע בדיוק ימלאו לסולו בלו (Solo Blue LightSome Of Bney OR ) ארבעה חודשים בדיוק .
בלו היא הבת של פיקולינו ושל צ'יינה בלו ובדיוק כמו שני הגורים האחרים , היא נכדה לאי"ל בלוזט אוף בני אור , וגם נכדה ישראלית ראשונה לאלוף עולם Qoccle's Oliver Lightsome. סולו בלו היא גורה בגודל טוב , שמנה מעט כמו אבא שלה , אזניים כבר עומדות לבד
וראש יפה שהבהיר כבר בצורה משמעותית.יש לה ביטחון עצמי רב והיא ידידותית וחכמה. השיער של סולו בלו סמיך ומשיי ויהיה מעניין להמשיך ולעקוב אחרי ההתפתחות שלה בחודשים הקרובים .

לפני ההרבעות האחרונות , הבטחתי לעצמי שהפעם לשם שינוי ,אפעיל
את הראש וההגיון לפני הרגש והלב – ואשאיר פה בבית את הגורה הכי
מתאימה לתערוכות מבין כל הגורים שיוולדו..גורה אחת בלבד!

גורים היו הנקודה החלשה שלי , מאז התחלתי לגדל .איני יכולה לעמוד בפניהם.
בשלב ההרבעות ,אני מבטיחה לעצמי ולכל העולם שאשאיר בבית גור – רק אם
יתאים לתוכנית הגידול שלי . כל ההבטחות מתעופפות להן ומתאדות רגע לאחר שנולדו
הגורים וכך נשארו להם פה בבית גורים בין אם הם מתאימים לתערוכה ולהמשך גידול ובין
אם לאו.
הפעם יש לי בעיה במרכאות .יש לי 3 גורים , משתי המלטות וכרגע כולם נראים מבטיחים.
נכון – מוקדם עדיין להחליט ולמעשה יש לי זמן להתלבט..סולו בלו בת חודשיים בדיוק היום
והיא נראית בגודל יפה , יש לה תנועה יפה לגילה ופרופורציות טובות,היא נבונה מאד ולומדת
מהר,האופי שלה נוח והשושלת שעומדת מאחוריה היא מהאיכותיות שיש.
הגורים של לורט וניקי הם בני 7 וחצי שבועות . הזכר קטן יחסית לגילו, נראה שיהיה לו צבע
מדהים . הראש שלו יפה עם פנים מתוקים , אופי עדין במקצת אבל לא שביר , תנועה יפה
לגילו וגוף קצר , בבדיקת הוטרינר נקבע ששני האשכים כבר למטה.
הנקבה עם ראש יפה,צבעים יפים , תנועה טובה לגילה , ביישנית קצת בנתיים , אבל אפשר
להתגבר על הבעיה הפעוטה הזו .
אז מה עושים? מי ישאר פה? הלב אומר :כולם . ההגיון אומר נקבה אחת – הטובה מכולן
מי ינצח? הרגש או ההגיון והשכל..?

היום צילמתי שוב את הגורים של לורי וניקי . שניהם בני 6 וחצי שבועות
ומחר יקבלו חיסון ראשון .

הגור הזכר יהיה כנראה קטן יחסית בבגרותו,הוא דומה כל כך לבלו מון ואולי יהיה אפילו
יפה ממנו,יש לו פנים מתוקות כל כך ומגדלים בארה"ב שאני בקשר איתם וראו תמונות שלו
הביעו התפעלות ממנו – קיבלתי אפילו שתי הצעות רציניות לגביו ,משני מגדלים שאני מאד
מעריכה.
הגורה , נראית רצינית יותר,נראה שגם היא תהיה יפה אבל הפנים שלה פחות מתוקות
מהפנים של אחיה.
האם תהיה דומה לפאו פאו ? ימים יגידו .

במשך ימים רבים חששתי לצלם את הגורים של לורי וניקי , בגלל מצבו העדין של
הגור הזכר – Forever Blue.אלבום התמונות של הגורה של צ'יינה בלו ופיקולינו
התמלא בתמונות לעומת האלבום הריק של הגורים של לורי וניקי.אתמול החלטתי
שהגיע הזמן לאזן את המצב והאלבום של שני האחים הקטנים התעדכן בתמונות חדשות.

בשלושת השבועות הראשונים לחייהם של הגורים של לורי וניקי,הייתי עסוקה במלחמה
על יצוב מצבו של הגור,פחות עניין אותי המראה וצבע הפרווה.ביום בו ידעתי שהסכנה חלפה
התחלתי להתבונן בשניים בעיניים אחרות.
אני מביטה בזכר הקטן וחושבת לעצמי שחזרתי על ההרבעה של לורי וניקי בתקווה לקבל
העתק של פאו פאו ובמקום זה קיבלתי העתק של בלו מון אוף בני אור .
הפנים המתוקות האלה , הזרבובית הקצרה והגודל הזעיר , כל המכלול הזה כל כך מזכיר
לי את בלו מון כאשר היה בגיל הזה.

הגורה מעט גדולה יותר ומעט יותר בהירה כרגע , היא דומיננטית יותר ואני חושבת שהיא
תגדל להיות יורקית יפה , אך מוקדם עדיין לדעת.

שניהם כבר שותים לבד מים וגם מנסים לאכול אוכל רגיל , למרות שהם מעדיפים לינוק
אבל נראה שהם יצטרכו להיגמל בקרוב מכיוון שלורי כבר מראה לי שקצת נמאס לה.
זו ההמלטה השלישית והאחרונה של לורי .בעוד שבוע וחצי , שני הגורים יקבלו חיסון
ראשון .

את הקטע הזה קיבלתי מחברה בארה"ב ואיני יודעת מי כתב אותו ולכן איני
יכולה לתת קרדיט לכותב.הקטע תורגם באופן חופשי מאנגלית ,אך נראה
שהוא נכון לכל מקום וארץ.

1.אם אתה מדבר כל הזמן על כלבים , הינך זה שתמיד יודע הכל טוב יותר מהאחרים
אם אינך מדבר על כלבים – אתה סנוב.
2.אם הכלבים שלך משתתפים בכל התערוכות ומנצחים כל הזמן – אינך נותן לאחרים סיכוי הוגן
אם הכלבים שלך לא משתתפים בתערוכות – אתה פוחד מתחרות.
3.אם הכלב מגידולך זכה בתערוכה – זכית כי אתה מכיר את השופט
אם הכלב מגידולך לא זכה – אתה לא מבין בגידול.
4.אם הכלב שלך זכה בתערוכה והודית לשופט – אתה מתחנף לשופט
אם אינך מודה לשופט – אתה גס רוח ולא מנומס.
5.אם הכלב שלך לא זכה ואתה מברך את המציג של הכלב הזוכה – אתה צבוע.
אם אינך מברך את המציג של הכלב הזוכה – אינך יודע להפסיד בכבוד.
6.אם אתה מגדל פחות מ – 20 שנה , אין לך עדין נסיון וידע מספיק
אם אתה מגדל יותר מ-20 שנה , הגיע הזמן שתפרוש ותן לחדשים הזדמנות.
7.אם אתה מרביע רק עם הזכר שלך , הינך לוקה בעיוורון בית גידול
( לא מסוגל לראות את החסרונות של הכלבים שלך)
אם אתה מרביע עם כלבים מבתי גידול אחרים – אינך חושב שהגידול שלך טוב מספיק.
8.אם אתה מוכר את רוב הגורים שלך – הם אינם טובים מספיק כדי שתשאיר אותם אצלך.
אם אתה משאיר את רוב הגורים שלך אצלך – אינך יכול למצוא קונים לגורים.

כשיש גורים בבית , אני בחרדה.אולי לא חם מספיק בחדר ואולי הם לא עלו
מספיק במשקל ואולי אמא שלהם תתישב עליהם בטעות ותמעך אחד מהם.
אני ישנה על הרצפה לידם בלילות,כל שיהוק או גיהוק מקפיצים אותי וכל הנסיון
שנדמה לי שרכשתי בשנים הרבות שאני מגדלת , לא עוזר לי במאומה.
בקיצור , אני אמא חרדתית.

למרות החרדות והדאגה המאד שוחקת , אני אוהבת כשיש גורים בבית.
אני אוהבת את הריח שלהם ואת המראה שלהם , את המעקב אחרי ההתפתחות שלהם
ואם הכל בסדר ,זו חויה אדירה.
לפעמים אני רוצה שהזמן יקפא ויעצור מלכת.הפרידה מגור תמיד קשה לי מאד
אבל אני יודעת שלא כולם יכולים להשאר פה.

Solo Blue Lightsome ,הגורה של פיקולינו ושל צ'יינה בלו , כבר בת חודש.
נכון לעכשיו , אני מאד מרוצה מהמראה והצבעים שלה,יש לה ראש מדהים
ואופי מתוק והיא כבר מתרוצצת בכל החדר ומכשכשת בזנב לקראתי .

Forever Blue ו – Best Of Blue,הגורים של לורי וניקי , היו בני 3 שבועות שלשום.
עד אתמול עוד חששתי לשלומו של הגור הזכר , אך נראה שיצאנו מהמשבר והוא
מתפתח יפה וכך גם אחותו.שניהם כבר מנסים לעמוד על הרגליים וללכת.
גם את התמונות שלהם ניתן לראות באלבום בני אור ואת התמונות החדשות של
סולו בלו.

בתחילת חודש מאי ,נולדו הגורים של לורי וניקי .היום הם בני שבועיים וחצי.
עד היום , לא הייתי בטוחה אם הזכר הקטנטן יצליח לשרוד , עברתי איתו ימים לא
קלים,היו רגעים שהייתי בטוחה שכל המאמצים לשווא.

כחודשיים לפני ההמלטות הצפויות , ממש בשבוע של ההרבעות הראשונות
הזמנתי מארה"ב מזון מיוחד שמיועד לגורים שסובלים מ "תסמונת הגור הנמוג"
(Fading Puppy Syndrom).מאד קיוויתי שלא אזדקק לפורמולה הזו ,אבל ידעתי
שארגיש בטוחה יותר אם תהיה זמינה אצלי בבית.שמעתי ממגדלים ניסים ונפלאות
על הפורמולה הזו והיום אני יכולה להעיד שאכן היא עובדת ובגדול.

לתערוכה הבין לאומית שהיתה בסוף השבוע לא הגעתי , למרות שפיקולינו היה
רשום לכיתת אלופים. העדרות של כמה שעות מהבית יכולה היתה קריטית לגור.
בדיעבד , השיקול שלי היה נכון ,כי בסוף השבוע חל המפנה המשמעותי והחלה
התאוששות משמעותית שהתבטאה בעלייה גדולה יחסית במשקל.נראה לי כרגע
שעברנו את המשבר .
ביום ה – 14 מההמלטה , פתחה הנקבה את העיניים , נראה לי שמחר יפתח גם
הגור את עיניו.
לשני הגורים נבחרו שמות .לנקבה : Best Of Blue Of Bney OR
לזכר הקטנטן : Forever Blue Of Bney OR.
לורי והגורים שלה נמצאים בחדר העבודה שלי , החדר בו אהבה בלוזט לשהות
משך היום ,מעל תלויה התמונה הגדולה של קוקט ובלוזט – משקיפות כאילו
מלמעלה על הדור החדש שלהן שמנציח אותן.