שנים זה מתנהל פה ולא במחתרת.גורים זעירים וחסרי ישע,בגיל בו היו צריכים לשהות עדיין עם האמא
שלהם,מנותקים ביד אכזרית,נדחסים בכלוב צר מימדים,אחד על השני ויוצאים לטיסה ארוכה אל הבלתי נודע.

כל פשעם הוא העובדה שהם משתייכים לכאורה לקבוצת הכלבים הזעירים שהפכו מבוקשים
בשנים האחרונות ומחירם גבוה יחסית בהשוואה לגזעי הכלבים האחרים.

הכל שאלה של מחיר,אין פה אהבה,אין פה נשמה ובעיקר אין פה חמלה .

סוחרי הכלבים מצאו בארץ כר נרחב לפעילותם הנפשעת,מאידך,חוסר ידע של קהל היעד שלהם
שאינו יודע להבדיל בין תעודת יוחסין לבין תעודת חיסונים,בין גידול נכון ואחראי לבין הרבעות
מכל הבא ליד,כדי לספק כמה שיותר סחורה לתעשיית הכסף שרק הולכת וגודלת ,הולכת ומשתכללת.

מצד שני, רשויות החוק,ובמקרה הזה,משרד החקלאות והשירותים הוטרינריים לא עושים הרבה כדי
לעצור את הגועל נפש הזה.

לפני כשנה יצאה תקנה שאוסרת להביא לארץ גורים מתחת לגיל 4 חודשים ומחוסנים נגד כלבת.
בפועל,מגיעים לארץ מידי שבוע,גורים בני חודש ובני חודשיים שאינם מחוסנים ואיש לא עושה דבר.
חלק מהגורים חולים ומתים בידי בעליהם החדשים.חלק מהגורים יגדל ובעליו יגלה שלא לכלב הזה
התכוון כאשר שילם אלפי שקלים והובטח לו "יורקשייר ננסי במשקל שני ק"ג".
שנים רבות אני תוהה מתי תפסק הזוועה הזו שכל תכליתה היא רווח כספי ומי יעצור אותה.
אתמול סוף סוף,שודרה כתבה בערוץ 2 במסגרת מהדורת החדשות ,שחשפה קצה מהקרחון ואולי תעזור לחשיפת ועצירת ההתעללות הזו ועשיית רווחים על גב גורים חסרי ישע.

שנים רבות ניסיתי לעצור את התופעה המבישה הזו – באמצעות הסברה נאותה לכל מי שטרח להתקשר אלי.
בניתי אתר באינטרנט כדי להפיץ מידע נכון ,לפחות על הגזע אותו אני מגדלת,להפתעתי גיליתי
שהאתר שלי הפך גם הוא כלי בידי סוחרי הכלבים,הם החלו להפנות את הקונים שלהם
אליו כאשר אלו ביקשו הדרכה בגידול הגור שלהם.

עד היום אני מוצאת תמונות של גורים שלי,שגודלו פה בבית באהבה ותשומת לב – הורדו
מהאתר שלי ופורסמו בכל מיני לוחות מודעות באינטרנט,כמדגם מייצג לגורים של אותם סוחרים.
אני הרמתי כבר מזמן ידיים,אין לי כוח וכלים להלחם אל מול התופעה המבישה הזו,
אולי עכשיו ישתנו הדברים.

המשפט הזה,אותו בחרתי לכותרת הדברים, צף ועולה בי מידי פעם,במיוחד כאשר אני מנהלת משא ומתן עם המוות, בכל פעם שגור שלי מאבד פתאום את רצון החיים לאחר ההמלטה,או כאשר קורה משהו לכלב בוגר.

לפני כ-10 חודשים התחילו כמה כלבים לשלשל,אירוע שארך כיומיים ועבר.איני זוכרת בדיוק כמה זמן עבר ועוד שני כלבים עברו בדיוק את אותו תהליך.כאשר הבנתי שיש פה משהו חריג,לקחתי את קוקט ששלשלה באותו זמן ,לבדיקה אצל הוטרינר.הצואה נבדקה ונמצא שיש לה טפיל מעיים שנקרא "ג'יארדיה" (Giardia).מהי הג'יארדיה,למה היא גורמת ואיך נדבקים בטפיל הזה ושאר פרטים חשובים – על כך ניתן יהיה לקרוא במאמר נפרד שיקושר לרשומה הזו.

הג'יארדיה היא טפיל שעובר בהדבקה ולכן טופלו כל הכלבים באנטיביוטיקה למשך 10 ימים ,עם הפסקה לשבוע ואחר כך שוב טיפול אנטיביוטי למשך 10 ימים נוספים.נראה היה לי בזמנו שהטפיל הוכחד והרע מאחורי.הכלבים לא שלשלו יותר ,התיאבון חזר לכולם והוכרז על חזרה לשיגרה.השמחה מסתבר ,היתה מוקדמת מידי.רין טין טין אוף בני אור – זכר בן 7 וחצי,ששוקל כ – קילו וחצי , איבד תיאבון ,נראה היה שהוא ישן יותר שעות מאשר בעבר וכל הסימנים הצביעו שמשהו לא בסדר.צואה נלקחה לבדיקה,הממצאים לא העלו דבר – כלומר,ג'יארדיה לא נמצאה.נעשתה בדיקת צואה לשני כלבים נוספים,שוב,לא נמצא שבב של ג'יארדיה,אבל רין טין טין הלך ושקע.הוא סירב לאכול,איבד במשקל,ישן במשך רוב שעות היום ואיבד את שמחת החיים שכל כך איפיינה אותו.הוחלט להתחיל במתן סטרואידים,אבל הטבה לא היתה.רין טין טין התחיל לשלשל את מעט המזון שאכל,הוא איבד משקל במהירות והחלה נשירת שיער מסיבית.זה היה הרגע כאשר המוות הביט בעיני לראשונה..ידעתי שאני עומדת לאבד את רין טין טין,אם לא אעשה משהו.החלטתי לפנות לחוות דעת של רופא נוסף.בבדיקות הדם שנעשו,אובחן שהכלב אנמי ברמה חריגה,בנוסף,כמות החיידקים הטובים בקיבה היתה כמעט אפס! הכלב היה צעד אחד לפני הסוף.באותו ערב קיבל רין טין טין עירוי דם מכלבת הלברדור המקסימה של אדי – העוזר לוטרינר שבמרפאה.כאשר חזרנו בלילה הביתה,היתה לי תקווה חדשה.

למחרת ,יום שישי ,רין טין טין שכב כל היום,הוא היה חלש ,לא רצה לאכול ולא גילה סימני עניין במה שקורה בבית,בערב הבטתי בו וחשבתי לעצמי שיתכן שזו הפעם האחרונה שאני יכולה לגעת בו ולהביט בו..איך ניתן להסביר את ההרגשה הנוראית הזו?את התחושה שיצור אהוב כל כך,שנולד אל תוך ידי,שגידלתי אותו באהבה ודאגה,נושם את נשימותיו האחרונות ואין בכוחי לעשות דבר – המוות היה באויר,יכולתי לחוש אותו.נפרדתי ממנו בפעם הראשונה באותו לילה,נישקתי אותו וחיבקתי,אמרתי לו שאני אוהבת אותו עד בלי די,שתמיד אהבתי ושתמיד אזכור.

בבוקר יום שבת,פחדתי לגשת למיטה שלו,ניגשתי בשקט,הוא פקח את העיניים החכמות שלו,הביט בי והוריד את ראשו.בערב הוא התחיל להתאושש וכך החלה תקופה של כשלושה חודשים של תקווה ויאוש לסירוגין,ניסינו להחליף לסוג אחר של אנטיביוטיקה(כל סוגי התרופות שרין טין טין קיבל+טיפול,משולבים במאמר על הג'יארדיה שמקושר לרשומה הזו).לאחר זמן מה שוב חלה התדרדרות במצבו של רין טין טין,הופיעו שוב שילשולים,חוסר תיאבון וסירוב לאכול,איבוד משקל מהיר , נראה היה שמערכת העיכול לא סופגת מהאוכל את אשר דרוש לו לתפקוד רגיל.בחודש פברואר לקחתי אותו שוב לבדיקת דם ובדיקת צואה,לא נראו שום ממצאים מיוחדים..היה לי כלב רזה באופן חריג,קרח לחלוטין,משלשל,חסר תיאבון,נתמך כל הזמן בטיפול אנטיביוטי ולא היה לי קצה של חוט כדי לדעת מה בדיוק קורה לו ואיך לטפל בבעיה ולהוציא אותו מהמצב הנורא הזה.הוטרינר הציע ביופסיה כי רק כך ניתן לבדוק מה בדיוק קורה במערכת העיכול שלו.לא הסכמתי,ידעתי שבמצבו הירוד ובשל היותו קטן במיוחד,הוא לא יעמוד בניתוח כזה.לקחתי את רין טין טין הביתה..כאשר הוצאתי אותו מהמכונית,הוא היה מת.התחיל מחול שדים של נסיונות החיאה שכללו עיסוי והנשמה וקרח לתוך הפה..כעבור כרבע שעה נראו סימני חיים..המות השפיל את עיניו פעם נוספת.

עוד חודש עבר לו,רין טין טין המשיך לקבל אנטיביוטיקה,ברגע שניסיתי להפסיק לתת לו את הטיפול,הוא איבד שוב תיאבון והתחיל לשלשל.לא נראה היה שהוא צובר משקל וגם הפרווה לא חזרה לגדול.ידעתי שאיני יכולה להמשיך ולהחזיק אותו תחת כיסוי אנטיביוטיקה לעד,ידעתי שאני גורמת נזק מסוג אחר ושיגיע הרגע בו התרופה תפסיק להשפיע..ואז הגיעה ההתדרדרות הנוספת..שוב איבוד תיאבון ,הכלב הלך ונחלש והתחלתי להאכיל אותו בכוח.רין טין טין הואכל במזרק כמה פעמים ביום,כמויות קטנות של מזון המשמש לגורים שרק נולדו (תחליף חלב אם של רויאל קאנין)בשילוב עם נוטריקל שהוא תוסף מזון המכיל ריכוז של ויטמינים.הכלב הלך ונחלש,הוא לא הגיב לסביבה,רק שכב מכוסה במיטתו מבלי להגיב.המוות שוב ארב בפינה.זה היה הרגע בו החלטתי לפנות בדוא"ל אל רשימה של קבוצת מגדלים בארה"ב.העליתי את הכל בכתב ושלחתי.קיבלתי תשובות חכמות מקבוצת אנשים שחיים את הגידול והנסיון שצברו,גדול מזה של כל וטרינר מצוי.באותו שבוע,קבעתי תור להתייעצות עם שני הוטרינרים במרפאה.הוחלף סוג האנטיביוטיקה,לאחר התייעצות עם חבר המומחה בתחום תוספי המזון והתרופות הטבעיות – נוספו שני תוספי מזון ,אחד ממשפחת הפרוביוטיקה,השני הוא אנזים המסייע למערכת העיכול לפרק את המזון ולספיגה טובה יותר.התיאבון של רין טין טין חזר אליו,למעשה הוא החל לאכול כמויות אוכל שנראו בלתי סבירות ביחס לגודלו ומשקלו,כאילו הגוף שלו משלים את החוסרים שנוצרו בחודשים האחרונים.לראשונה,מאז התחיל מצבו להתדרדר,הוא מעלה במשקל ומראה השלד הנורא שלו מתחיל להעלם.בשבוע שעבר החל עורו החשוף והלבן של רין טין טין להתכהות ,בתחילה חשבתי שנדמה לי,אחר כך התחלתי לדאוג,בכלל-אני מתנדנדת לאחרונה בין תקוה לדאגה והתנודות חזקות ותכופות מידי.העור הלך והתכהה,כאילו השחיר מיום ליום..היום,כאשר בדקתי מקרוב,הרמתי אותו כדי לראות טוב יותר ואל מול הקיר הלבן,גיליתי את ראשית הצמיחה של פלומת פרווה חדשה שהחלה רק לצמוח.
נכון להיום,רין טין טין ממשיך לקבל אנטיביוטיקה,פרוביוטיקה ותוסף מזון שמסייע לעיכול.הפרווה שלו צומחת והיא צפופה ומבריקה,הוא נראה כמו פינצ'ר קטן.הוא אוכל מידי יום בתיאבון ,את מנת האוכל שלו,גופו הקטן העלה בשר ,העיניים שלו מבריקות ועירניות ויש לי תחושה שקיבלתי אותו חזרה במתנה.

לאחר חודשיים:רין טין טין עדיין תחת כיסוי אנטיביוטי ותוספי מזון.
התיאבון שלו טוב ונורמלי.הוא אוכל אחת ליום,מנת אוכל רגילה לגודלו ומשקלו.
הפרווה שלו צפופה ומבריקה וגדלה מהר,העיניים מבריקות ועירניות ונראה שהוא חזר לחלוטין
להיות כפי שהיה לפני כשנה כאשר החלה ההתדרדרות במצבו.

רין טין טין אוף בני אור יהיה בן 8 שנים בחודש הבא,אבל כאילו נולד מחדש.

"אל המוות היישרנו מבט – והוא השפיל את עיניו"(שמואל גורודיש,מח"ט 7)

הקיץ כבר פה ובשווקים אפשר למצוא את פירות הקיץ הראשונים,בינהם גם ביכורי הענבים.רבים מאיתנו ,בעלי הכלבים,נוהגים לתת גם פירות וירקות לכלבים שלנו,אך לא כל פרי או מזון שמתאים לנו בני האדם,נכון ובריא גם להם.

בשנת 1989 התגלה במרכז הפיקוח על הרעלים בחיות -ארה"ב , נתון מדאיג: כמעט כל הכלבים שאכלו ענבים או צימוקים,פיתחו לאחר מכן כשל אקוטי בכליותיהם,המיקרים המדוברים היו בכל רחבי ארה"ב וחומרתם היתה בהתאם לכמות הענבים או הצימוקים שאכלו הכלבים.הדיווחים כולם מתארים כלבים שהחלו להקיא שעות אחדות לאחר האכילה,איבדו את התיאבון לאחר מכן והפסיקו לאכול,החלו לשלשל , הפכו שקטים ואפאטיים והראו סימנים של כאב בטן .סימנים קליניים אלה,נמשכו כמה ימים ולפעמים גם שבועות.

בדיקות דם כימיות שנעשו בכלבים שהובאו לטיפול במרפאות הוטרינריות,הראו כולם תוצאות כמעט זהות של עלייה ברמות הקלציום בדם,עליה ברמות הקריאטנין והפוספור(זרחן)שמצביעות על כשל בתפקוד הכליות.אצל כל הכלבים הופיעה העלייה בין 24 שעות עד כמה ימים לאחר אכילת הפרי.

ככל שהנזק שנגרם לכליות החמיר,הכלבים נתנו פחות שתן,עד לחוסר יכולת מוחלט להפריש שתן ומוות.

למרות שלא ברור בודאות עדיין , אילו מרכיבים בענבים גורמים לכשל הכלייתי של הכלבים,ברור היום שאין לכך קשר ישיר עם ריסוס או דשן כלשהו בו משתמשים בכרמים התעשייתיים.הכלבים הגיבו באותה צורה לאחר אכילה של ענבים שגודלו בחצר האחורית של בעליהם ולא רוססו בשום תכשיר כלשהו,כלומר,הענבים עצמם,הם שגרמו לתופעות המתוארות לעיל.

להלן תיאור של רופאה במרפאה הוטרינרית בדנוויל אוהיו שנתקלה לראשונה במקרה של הרעלה בכלב לברדור: "השבוע נתקלתי במקרה הראשון שלי של הרעלה בשל אכילת ענבים.המטופל היה כלב לברדור זכר בן 5 שנים,שאכל כמות מסויימת של צימוקים בין השעות 7:30 בערב,לבין 4:30 לפנות בוקר.הכלב החל להקיא,לשלשל ולרעוד למחרת בערך ב13:00 בצהריים,אך הבעלים התקשר למרפאה רק בסביבות 7:00 בערב.שמעתי בעבר על אפשרות של כשל כלייתי בעקבות אכילת ענבים,אך לא יכולתי למצוא שום תיעוד פורמאלי של מקרה כזה. נאמר לבעלים להביא מייד את הכלב למרפאה.בשיחה עם מרכז הרעלים לחיות,נאמר לתת עירוי תוך ורידי ולעקוב אחר רמות החומרים הכימיים השונים בכליות במשך 48-72 שעות.בדיקת דם (Blood Urea Nitrogen- BUN) של הכלב הראתה עלייה ברמת הניטרוגן (חנקן) ועמדה על תוצאה של 32,בעוד שהנורמה היא פחות מ-27.רמת הקריאטנין היתה מעל 5 (לא יעלה על 1.9 במצב נורמלי).הכלב החל לקבל מייד עירוי ובבדיקה נוספת שנערכה בשעה 5 אחה"צ העלתה שרמת הניטרוגן עלתה ל-40 , בעוד הקריאטנין עמדה מעל 5,בנוסף,לאחר מתן יותר מליטר נוזלים באמצעות העירוי,לא היה כלל ייצור שתן.הכלב המשיך להקיא למרות כיסוי של 3 תרופות שונות נגד הקאה.ביום האחרון הראתה בדיקת הדם שרמת הניטרוגן עלתה ל-120 בעוד שרמת הקריאטנין היתה 10! רמת הפוספורוס בדם עלתה גם היא ולחץ הדם נע בין 150-220.הכלב המשיך להקיא ובשלב זה החליט הבעלים להרדימו.זהו מקרה מאד עצוב – כלב נהדר ובעלים נהדרים,שלא היה להם כל מושג שאכילת כמה צימוקים עלולה להיות קטלנית.אנא,הזהירו את כל בעלי הכלבים שאתם מכירים ,על הסכנה הגדולה הזו. עפ"י המרכז לפיקוח על רעלים ,די ב-7 צימוקים או ענבים כדי לגרום להרעלה בכלבים.רבים ממכרי נוהגים לתת לכלבים שלהם צימוקים או ענבים כצ'ופר,מבלי להיות מודעים לסכנה הגדולה שיש בהם."

כיום ברור בודאות שאכילת ענבים וצימוקים אסורה לכלבים,בדיוק כמו מתן שוקולד או אגוזי מקדמיה (על כך בכתבות הבאות).אסור להשאירם בצורה שתהיה נגישה לכלבים שלכם.במקרה ולמרות כל הזהירות שנקטתם,יש לכם חשד שהכלב בכל זאת בא במגע עם ענבים,יש להביאו במהירות האפשרית למרפאה הוטרינרית ,כדי להתחיל בטיפול מונע אגרסיבי – ולהציל את חייו.

אנא! הפיצו את האזהרה החשובה הזו לכל בעלי הכלבים שאתם מכירים.

גורים מגזע היורקשייר טרייר, ,שוקלים בממוצע לאחר ההמלטה כ- 120-130גרם ואף פחות מכך.לעיתים הם נולדים לפני זמנם ומשקלם קטן הרבה יותר.הם נולדים קטנים מאד ולפעמים גם חלשים. קורה שגור לא מסוגל לינוק בכוחות עצמו,או בגלל שאין לו כוח,או בגלל שנולד טרם זמנו , אין לו עדיין רפלקס יניקה ויש צורך להאכיל אותו,אחרת לא ישרוד.מסוכן להאכיל גור בן ימים ספורים באמצעות טפטפת,שמא תזלוג טיפת מזון לריאות והתוצאה היא מוות של הגור.הפתרון הרצוי ביותר הוא האכלה באמצעות צינורית (זונדה )היישר לקיבה של הגור .

במשך השנים שאני מגדלת,חיפשתי וטרינר שילמד אותי לבצע את התהליך בצורה נכונה ובטוחה,ידעתי שהמגדלים בארה"ב למשל,מבצעים זאת באופן שיגרתי ומצליחים להציל גורים רבים ממוות ודאי.רק בשנת 2005 , הצלחתי למצוא רופא שהראה לי כיצד להחדיר את הצינורית בצורה נכונה ובטוחה וכיום אני מבצעת את התהליך בצורה שגרתית.לביצוע האכלה באמצעות צינורית,נדרשים:מזרק פשוט (ללא המחט)שמשמש כמיכל לאוכל,צינורית שניתן להשיגה כיום במרפאות הוטרנריות ותחליף חלב אם לגורים – גם אותו ניתן להשיג בכל מרפאה וטרינרית.
אני מתכננת כבר זמן רב , לצלם סרט וידאו שיראה איך מתבצע תהליך כזה,כדי שיהיה לעזר למגדלים אחרים,אך עד היום לא הסתייע הדבר בידי.את סרט ההדגמה המצורף,מצאתי לשמחתי ב – YouTube .הגור המצולם הוא מגזע קאווליר קינג צ'ארלס אמנם,אך ניתן להתרשם באופן כללי כיצד מתבצעת ההאכלה.

אני ממליצה למגדלים ללמוד מוטרינר כיצד לבצע את התהליך בצורה נכונה ולא להתבסס רק על סרט כזה או אחר.