שיחת טלפון קצרה שהתקיימה היום בבוקר:
אלמוני שכמובן לא טרח אפילו להציג את עצמו: "זה בית גידול ליורקשייר טרייר"
אני: "נכון"
אלמוני: " איך מגיעים אליכם?"
אני: " אני אמנם נחשבת לבית גידול,אבל הכלבים שלי חיים ונמצאים איתי בבית הפרטי שלי"
אלמוני: " מה ז'תומרת?"
אני: "זאת אומרת (בהדגשה) ,שאני לא עסק מסחרי ולא חנות ולא סופרמרקט,אין פה שעות
פתיחה או סגירה ואי אפשר להגיע לכאן בלי תיאום מראש."
אלמוני:"אבל כתוב בית גידול ויש לך אתר באינטרנט"
אני: "נכון,אני נחשבת לבית גידול,אבל הכלבים שלי חיים איתי בבית הפרטי שלי
והעובדה שיש לי אתר אינטרנט לא הופך אותי לעסק,האתר שלי נועד לתת מידע נכון
על הגזע ובשום פנים ואופן לא משווק את הגורים או את הכלבים שלי"
אלמוני: "איפה בני?"
אני: "מי זה בני"?
אלמוני:"כתוב בני אור – איפה הוא? הוא המנהל?"
אני: "אתה מתכוון ל-"בני – אור" ,זה שם בית הגידול שלי ,אין פה מנהל,אמרתי לך שזו לא חנות
ולא עסק מסחרי – אין פה גורים כל הזמן,אין לי גם כלבה בהריון ואני לא סוחרת כלבים,אני מגדלת."
אלמוני:" זה אותו הדבר"
אני: " לא,זה לא אותו הדבר"
אלמוני: "מה ההבדל? – את מוכרת גורים לא?"
אני: " אני לא מייצרת פה גורים בסרט נע,יש פה המלטה אולי פעם בשנה וכאשר אני מחליטה
על הרבעה – זה קודם כל בשביל עצמי ואם יוצא מפה גור,זה רק לאחר בדיקה קפדנית של האנשים.
אלמוני :" כמה עולה"?
אני:"אמרתי שאין לי גורים"
אלמוני:"בסדר,אבל מה המחיר של גור"
אני: "אין מחיר למשהו שלא קיים,אמרתי שאין לי גורים"
אלמוני:"את חצופה!!!!"
טריקת טלפון עצבנית


קרא עוד…

קשה למצוא דברי ביקורת בכל הרשומות שכתבתי פה עד היום,אני משתדלת מאד
להתמרכז במה שקורה בסביבתי הקרובה,קרי : הכלבים שלי וסביבת הבית שלי,
למדתי בדרך הקשה שכך הכי בריא,מה גם שאני יודעת שאיני יכולה לתקן את העולם
ואין ביכולתי לחנך אנשים,גם כאשר אני בטוחה שאני צודקת.

קרא עוד…